מעבר למספרים עצמם, חשוב להבין למה דווקא רוכבי דו-גלגלי והולכי רגל מככבים שוב ושוב בראש סטטיסטיקת התמותה — זה לא מקרי, אלא תוצאה ישירה של פיזיקה בסיסית.
כשרכב פרטי מעורב בתאונה, מבנה הפח, כריות האוויר וחגורת הבטיחות סופגים חלק ניכר מהאנרגיה של הפגיעה לפני שהיא מגיעה לגוף הנוסעים. הולך רגל או רוכב דו-גלגלי, לעומת זאת, חשוף ישירות — הגוף שלו הוא "קליפת ההגנה" היחידה שיש, כך שאותה מהירות פגיעה שהייתה גורמת לנזק רכב בלבד בתאונה בין שני כלי רכב, יכולה להיות קטלנית עבור הולך רגל או רוכב.
המשמעות המעשית לנהגים: תשומת לב מוגברת ספציפית לאזורים עם תנועת הולכי רגל (מעברי חצייה, אזורי בתי ספר) ולדו-גלגלי (צמתים, נתיבים חולפים) היא לא "זהירות כללית" אלא התייחסות לקבוצת הסיכון הממשית והמוכחת ביותר בסטטיסטיקה הישראלית.