הכלל הבסיסי (לא להזיז את הרכב לפני שהגיעה משטרה) נועד לשרת מטרה ברורה: שימור הזירה המדויקת כפי שהתרחשה התאונה מאפשר לקבוע באופן אמין יותר מי היה אחראי, במיוחד כשיש מחלוקת בין הצדדים.
אבל כמו הרבה כללים משפטיים, יש כאן איזון מול שיקול דעת מעשי — ולכן יש יוצא מן הכלל ברור: אם השארת הרכב במקום יוצרת סכנה בטיחותית ממשית (למשל חוסמת נתיב פעיל בכביש מהיר ומהווה סיכון לתאונת שרשרת), מותר ואף מומלץ להזיז אותו הצידה. ההיגיון: מניעת תאונה נוספת, חמורה יותר, גוברת על השמירה המדוקדקת של מיקום בלימה מדויק לצורך בירור אחריות בתאונה קלה.
נקודה מעשית נוספת: בתאונות נזק רכוש קלות בלבד, בלי נפגעים, המשטרה ברוב המקרים לא מגיעה בכלל לזירה — התיעוד לצורך תביעת ביטוח (צילומים, פרטי הצד השני) הוא בדרך כלל מה שבאמת נדרש בפועל, לא המתנה לשוטר. במקרים כאלה, אחרי תיעוד מסודר של מיקום הנזק והרכבים, אפשר ומומלץ לפנות את הכביש כדי לא להפריע לתנועה.