אין מספר רשמי או "חוק" שקובע מתי רכב "נפסל" בגלל מספר הידיים שלו — אבל יש הגיון שוק ברור שמשפיע על איך קונים (ומוכרים) מתייחסים לזה בפועל.
יד ראשונה או שנייה נחשבות המבוקשות ביותר כי הן מרמזות (לא מוכיחות, אבל מרמזות סטטיסטית) על היסטוריה "פשוטה" יחסית — פחות סיכוי שהרכב "עבר יד ליד" בגלל בעיה נסתרת שכל בעלים גילה ורצה להיפטר ממנה מהר.
מכל יד נוספת (שלוש ומעלה), קונים בדרך כלל דורשים הנחה בפועל במחיר, ושני הסברים מרכזיים עומדים מאחורי זה: ראשית, מספר ידיים גבוה יכול להעיד על שימוש אינטנסיבי יותר מהממוצע — למשל רכב שהיה בעבר רכב ליסינג או השכרה (שימוש "מסחרי" אינטנסיבי) לפני שעבר לשוק הפרטי. שנית, יש חשש (גם אם לא תמיד מוצדק) שבעלים קודמים "נפטרו" מהרכב מהר יחסית בגלל בעיה שגילו ולא רצו להתמודד איתה. חשוב להדגיש: זה לא כלל מוחלט — רכב ביד רביעית יכול להיות במצב מצוין אם כל בעל טיפל בו כראוי, אבל מספר ידיים גבוה הוא בהחלט שיקול שמצדיק בדיקה קפדנית יותר ולפעמים כן הנחה סבירה במחיר.