רכש הרכב הממשלתי: היברידיות שולטות, חשמליות נדחקות

מנהל הרכב הממשלתי חושף את רכש הצי החדש, ומצביע על מגמה ברורה של העדפה לדגמים היברידיים מול נתח זעום של רכבים חשמליים, תוך הימנעות מוחלטת מיצרניות סיניות.

ההחלטה, שתשפיע על צי הרכב של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, מציגה תמונה מעניינת: למעלה מ-1,500 רכבים חדשים יצטרפו השנה, וביניהם בולטים דגמים היברידיים פופולריים כמו קיה נירו, יונדאי קונה וטויוטה קורולה קרוס. לצדם, נבחרו גם דגמי KGM טורס, אשר מציעים חלופה במגזר הקרוסאוברים. הבחירה בהיברידיות, עם צריכת דלק משופרת ופליטות מופחתות בהשוואה לרכבי בנזין קונבנציונליים, מבטאת אולי גישה פרגמטית של המדינה, הרואה בהן פתרון ביניים יעיל בדרך לחשמול מלא.

מעניין לציין את ההיעדר המוחלט של רכבים חשמליים סיניים מהרשימה, נוכח העלייה הדרמטית בפופולריות שלהם בשוק הפרטי בישראל ובעולם. נראה כי שיקולים שאינם רק כלכליים או טכניים עומדים מאחורי ההחלטה הזו, ואולי קשורים לסוגיות גיאופוליטיות או אסטרטגיות. מאידך, רכישה של מאות קרוסאוברים בעלי שבעה מקומות ישיבה עם מנועי בנזין מסורתיים מצביעה על צורך תפעולי ספציפי, שבו טרם נמצאה חלופה חשמלית או היברידית-נטענת הולמת וזמינה בהיקפים הנדרשים.

הנתון המפתיע והבולט ביותר הוא רכישתן של עשר מכוניות חשמליות בלבד. מספר זעום זה, בהשוואה לאלפי הרכבים ההיברידיים והבנזין, מעלה שאלות לגבי אסטרטגיית החשמול של צי הרכב הממשלתי. בעוד שרשויות מקומיות וחברות פרטיות רבות בעולם ובישראל מאיצות את מעברן לרכבים חשמליים במטרה להפחית זיהום אוויר ועלויות תפעול, נראה כי המדינה בוחרת בצעדים מדודים ואיטיים יותר. ייתכן שהשיקולים נובעים מחוסר בתשתית טעינה מתאימה או מחששות לגבי טווחי נסיעה וזמני טעינה, במיוחד עבור צי רכב הפועל בתנאים תובעניים.

בסופו של דבר, הבחירה של מנהל הרכב הממשלתי משקפת מורכבות ואיזון בין צרכים תפעוליים, שיקולים כלכליים, ומגמות סביבתיות. היא מצביעה על כך שבעוד שהמדינה מכירה בחשיבות של הפחתת פליטות, היא עדיין מעדיפה את הפתרונות ההיברידיים כמענה מיידי וישים יותר. יחד עם זאת, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם הרכב החשמלי והלחץ הגובר להפחתת זיהום צפויים לדרוש מהמדינה לבחון מחדש את אסטרטגיית הרכש שלה בשנים הקרובות, ולהאיץ את המעבר לצי רכב נקי וחסכוני יותר.