מכסים על עשן: טראמפ יצר תקדים שימושי למאבק בשינוי האקלים

מלחמת המכסים של דונלד טראמפ נגד קנדה, שהתמקדה באופן תמוה ב"עשן" המגיע מהמדינה השכנה, עשויה, באופן אירוני, להניח יסודות לתקדים משפטי וכלכלי חיוני במאבק העולמי בשינויי האקלים.

הרעיון, שנדמה על פניו אבסורדי וחסר בסיס הגיוני, יצר למעשה תקדים חשוב: הטלת מכסים על מדינה המייצרת "נזק סביבתי" החוצה את גבולותיה. עד כה, הגישה הרווחת הייתה לטפל בפליטות גזי חממה ובזיהום אוויר באמצעות אמנות בינלאומיות והסכמים וולונטריים, אולם אלו הוכיחו את מגבלותיהם פעם אחר פעם אל מול אינטרסים כלכליים קצרי טווח. הגישה החדשה, גם אם מקורה שנוי במחלוקת, פותחת פתח לשימוש בכלי כלכלי חזק כדי לאכוף אחריות סביבתית.

בישראל, כצומת דרכים בין יבשות ועם תלות גדולה ביבוא, נושא המכסים והרגולציה הסביבתית מקבל משנה תוקף. תעשיית הרכב המקומית, לדוגמה, נמצאת תחת לחץ הולך וגובר לעמוד בתקנים ירוקים מחמירים. אם מודל זה יורחב ויוטלו מכסים על מוצרים או מדינות שאינן עומדות בתקני פליטות מחמירים, הדבר עשוי להשפיע באופן דרמטי על עלויות היבוא ולהאיץ את המעבר לטכנולוגיות נקיות יותר גם בארץ.

חשוב לציין כי יישום תקדים כזה מחייב הגדרה ברורה של מהו "נזק סביבתי חוצה גבולות" וכיצד למדוד אותו באופן אובייקטיבי. יחד עם זאת, עצם הרעיון שניתן להטיל עלויות כלכליות ישירות על מדינות או תאגידים המייצאים זיהום, מהווה שינוי פרדיגמה משמעותי. הוא מעניק תמריץ כלכלי מובהק למדינות ולארגונים להשקיע בטכנולוגיות ירוקות יותר ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, לא רק מתוך מחוייבות סביבתית אלא גם מתוך אינטרס כלכלי ישיר.

ההשלכה העיקרית של מהלך זה, גם אם נולד מתוך אג'נדה פוליטית שונה לחלוטין, היא הפוטנציאל לשינוי כללי המשחק במאבק הגלובלי במשבר האקלים. אם מדינות יחלו לאמץ מדיניות של מכסים ירוקים, הדבר עשוי לדחוף ממשלות ותעשיות ברחבי העולם לאמץ תקנים סביבתיים מחמירים יותר, ולהפוך את העמידה בהם מנטל לעדיפות אסטרטגית. ייתכן שדווקא מהלך שנוי במחלוקת של הנשיא לשעבר יסלול את הדרך לפתרונות חדשניים ויעילים יותר להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.