
החוק החדש, שאושר אתמול ונועד להעניק פטור ממעצר לעריקים מצה"ל, צפוי להתבטל בבג"ץ – ולא רק בהרכבו הנוכחי.
החקיקה, שעוררה סערה רבה עוד בשלביה הראשונים, נתפסת כבעייתית ביותר מבחינה משפטית. סעיפיה השונים, כך נראה, סותרים עקרונות יסוד של המשפט הישראלי וצפויים לעמוד למבחן קשה בפני בית המשפט העליון. מומחים משפטיים רבים, הן מהצד האקדמי והן מהצד הפרקטי, כבר הביעו דאגה עמוקה מהשלכותיו האפשריות של החוק על עקרון השוויון בפני החוק ועל מעמדו של צה"ל כצבא העם.
ההקשר הישראלי מעצים את הבעיה: שירות צבאי הוא עמוד תווך בחברה הישראלית, והחוק החדש עלול לפגוע קשות בתחושת הצדק והשוויון בין המשרתים לבין אלה המשתמטים. בעוד הדיון הציבורי סביב סוגיית הגיוס לצה"ל מתלהט, חקיקה מסוג זה עלולה להוסיף שמן למדורה ולהעמיק את השסעים בחברה. השוואות עולמיות למדינות דמוקרטיות אחרות מראות כי חוקים המעניקים פטורים גורפים מקיום חובה אזרחית מרכזית נתקלים בדרך כלל בהתנגדות חריפה ובביקורת משפטית נוקבת.
ההתפתחויות האחרונות מציבות סימן שאלה גדול מעל יעילותה של החקיקה בכנסת, ומדגישות את חשיבותה של הביקורת השיפוטית. במקרה זה, נראה כי המחוקקים לא לקחו בחשבון את ההשלכות המשפטיות ארוכות הטווח, או שבחרו להתעלם מהן. המהלך מעורר שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות ושיקול הדעת המשפטי בוועדות הכנסת.
המשמעות היא ברורה: החוק, כפי שאושר, נידון מראש לכישלון. גורלו ייחרץ ככל הנראה בבג"ץ, אשר צפוי להכריז על בטלותו. הדבר עשוי להוביל להשלכות פוליטיות וציבוריות משמעותיות, ולדרוש חשיבה מחודשת על אופן ניסוח חוקים רגישים אלה בעתיד.
כתבה זו עובדה ונכתבה מחדש על ידי מערכת מציאות על גלגלים, על בסיס דיווח מקורי מ-ynet רכב
מקור מקורי ↗