
משבר נהגי המשאיות העולמי דוחף את תעשיית התובלה לחפש פתרונות חדשניים, ובעוד שבארה"ב מתמקדים בהגדלת כושר ההעמסה, באוסטרליה מציגים גישה מהפכנית בדמות רכבות כביש היברידיות ענקיות.
היעדר כוח אדם מיומן לתפעול משאיות, לצד העובדה שטכנולוגיות נהיגה אוטונומית עדיין אינן בשלות דיו ליישום נרחב, יצר צוואר בקבוק משמעותי בהובלת מטענים. התעשייה האמריקאית, למשל, מנסה להתמודד עם האתגר באמצעות הגדלת נפח המטען המותר לשינוע בכל משאית, אולם פתרון זה מוגבל בשל מגבלות משקל ומידות הקיימות בתשתיות הכבישים. לעומת זאת, החברות האוסטרליות, ובפרט חברת Mick Murray, בחרו במסלול אחר לגמרי, המשלב בין יעילות תפעולית לבין טכנולוגיה ירוקה.
רכבות הכביש ההיברידיות של Mick Murray הן למעשה מערכים של מספר נגררים המחוברים לראש גורר אחד, המונע באמצעות מערכת היברידית מתקדמת. תצורה זו מאפשרת לשנע כמויות אדירות של מטען בנסיעה אחת, תוך הפחתה משמעותית של צריכת הדלק ופליטת המזהמים. היתרון המרכזי של הפתרון האוסטרלי הוא היכולת להגדיל באופן דרמטי את כושר השינוע של כל נהג, ובכך לצמצם את התלות במספר רב של נהגים. בנוסף, המערכת ההיברידית תורמת להפחתת עלויות התפעול לטווח הארוך, סוגיה קריטית בענף התחבורה.
בישראל, מגמות דומות של מעבר לרכב חשמלי והיברידי ניכרות בעיקר בשוק הפרטי ובתחבורה הציבורית, אך בתחום התובלה הכבדה, הפתרונות הללו עדיין בחיתוליהם. עם זאת, לאור העלייה המתמדת במחירי הדלק והדרישה הגוברת לפתרונות ידידותיים לסביבה, סביר להניח כי גם השוק הישראלי יאמץ בעתיד טכנולוגיות דומות, אולי בפורמט מותאם לתשתיות הכבישים המקומיות. יתרה מכך, משבר הנהגים אינו פוסח גם על ישראל, מה שיכול להאיץ את אימוץ הפתרונות החדשניים הללו.
המעבר לפתרונות תובלה היברידיים וחשמליים, ובפרט רכבות כביש ארוכות יותר, מסמן מגמה עולמית של חיפוש אחר יעילות תפעולית וקיימות סביבתית. בעתיד הקרוב צפוי שנראה התפתחויות נוספות בתחום, בין אם דרך שיפור טכנולוגיות הסוללה, פיתוח מערכות הנעה היברידיות מתקדמות יותר, ואף שילוב של טכנולוגיות אוטונומיות ברכבים אלה, שישנו את פני ענף התובלה כפי שאנו מכירים אותו.
כתבה זו עובדה ונכתבה מחדש על ידי מערכת מציאות על גלגלים, על בסיס דיווח מקורי מ-Electrek
מקור מקורי ↗