
בשנת 2003, כשהונדה הציגה את האלמנט (Element), היא היתה הצהרה נועזת בעולם רכבי הפנאי שהחל אז לפרוח. הרכב, שתוכנן במקור לקהל יעד צעיר ופעיל, בלט מיד בנוף בזכות קוויו הישרים והעיצוב הקופסתי, שאחראי גם לכינוי החיבה "הקובייה" שדבק בו. כעת, עשרים שנה לאחר השקתו, הוא עדיין מעורר עניין ומחשבות על חדשנות עיצובית.
האלמנט לא היה עוד רכב שטח סטנדרטי. הוא התבסס על פלטפורמת הCR-V הפופולרית, אך הציע פרשנות שונה לחלוטין. דלתות הצד האחוריות נפתחו לכיוון הנגדי (suicide doors), מה שיצר פתח כניסה עצום ואיפשר העמסה קלה במיוחד. תא הנוסעים עוצב עם חומרים עמידים למים וריפודים קלים לניקוי, בהתאם לפילוסופיה של רכב שנועד לחיים אקטיביים וספונטניים, בין אם זה גלישה, קמפינג או סתם בילוי בחוף הים.
הגרסה הספציפית, הEX, היתה המאובזרת יותר, והציעה חבילת אבזור עשירה יחסית, שכללה בין היתר מערכת שמע איכותית ופיצ'רים נוחים נוספים. למרות שהרכב לא שווק באופן רשמי בישראל, כמה יחידות מצאו את דרכן ארצה בייבוא אישי, והפכו לפריט אספנות נדיר ויוצא דופן בכבישי הארץ, מושכות תשומת לב גם היום.
העיצוב המיוחד של האלמנט עורר תגובות מעורבות. היו שראו בו חזון עתידני ושימושי, ואחרים ראו בו גימיק עיצובי שלא יחזיק מעמד. אך עם השנים, ובמבט לאחור, ברור שהאלמנט היה רכב שהקדים את זמנו מבחינת התפיסה של רכב פנאי ופנאי-שטח. הוא ניסה לפרוץ את הגבולות המקובלים ולהציע פתרונות יצירתיים לצרכים משתנים, תוך שמירה על אמינות ומכאניקה מוכחת של הונדה.
כיום, כששוק רכבי הפנאי רווי בדגמים עם עיצובים דומים, ההונדה אלמנט מהווה תזכורת מרעננת לתקופה שבה יצרניות העזו לחשוב מחוץ לקופסה, פשוטו כמשמעו. האם נראה בעתיד הקרוב רכבים שיחזירו את הגישה הפרקטית והנועזת הזו, או שנמשיך לראות בעיקר אבולוציה של קווים מוכרים? רק הזמן יגיד.
מקור: Car and Driver